"יעל שלום, אני ממש צריכה עזרה.

"בעלי יצא לפנסיה לפני כחודשיים וחצי ומצפה ממני שאשאר איתו בבית כל היום. הוא נראה לי משועמם ואני חושבת שהוא מצפה שאני אבדר אותו. ממש לא מתאים לי! מה עושים?".

דינה (שם בדוי) כתבה לי מייל השבוע וביקשה את עזרתי.

שוחחנו בטלפון ארוכות והחלטנו שכדאי שניפגש. בהתחלה רק שתינו, אחר כך גם עם בעלה. בטלפון שוחחנו על מה מרגיז אותה באמת, מה מציק לה? מדוע איננה עושה איתו דברים משותפים ? ועוד. לאור התשובות שלה נכנסנו לתהליך.

צילום: shutterstock

אני רוצה להתיחס באופן כללי לסיטואציה.

מיום לידתנו מכשירים אותנו ללמוד, להתפתח, למצוא עבודה, להרוויח, להתמיד, להתאים את עצמנו לצרכי הזמן והקידמה. ואז, בגלל שמישהו החליט ש-63 או 67 זה גיל הפרישה - אז אנחנו נפרדים לשלום מכל מה שהכרנו ופותחים דף חדש. לא תמיד מבחירה.

אנחנו בונים את הזהות שלנו, המהות שלנו והתוכן החברתי אנושי שלנו - על פי העיסוק שלנו.

אני יעל ואני יועצת זוגית ופרטנית לגיל השלישי.

אני חיה וכל חיי הייתי גננת של משרד החינוך. אני שמעון וכל חיי עבדתי בתעשייה האווירית כמהנדס. 

רגע, אז מי אני כשאני בפנסיה? איך עכשיו אני מזדהה?

שלום, אני חיה ופעם הייתי גננת?

שלום, אני שמעון ופעם הייתי מהנדס?

אאוץ'. מה זאת אומרת "פעם הייתי"? אז מה אני היום?

היציאה לפנסיה, על אף שאיננה הפתעה ויודעים בדיוק מתי תקרה - היא עדיין בגדר משבר ואובדן זהות ומשמעות. אחד המטופלים אמר לי פעם "אני לא מי שאני ומי אני אם אינני אני?".

היום יש יותר ויותר מודעות לסדנאות לפני פרישה, סל פרישה, הכנה לפרישה - ועדיין, זה לא מונע את "הנפילה" שבאה בעקבותיה. יש הרבה מקום לשיח סביב ההתנהלות הפיננסית, המשפטית, צוואות, ירושות, השקעות. אבל אני מזמנת את השיח הריגשי.

מה אני מרגיש/ה? למה אני מרגיש/ה כך? איך אני יכול/ה לשפר את הרגשתי? - זה שיח שהוא במישור הריגשי-חוויתי. אין בו תוכניות חיסכון, השקעות מומלצות או קופות גמל. יש בו רק את הזהות שלי עצמי ואיך אני חי איתה עם שינויי הזמן. 

בן הזוג של היוצא לפנסיה צריך לגלות סבלנות ואורך רוח לבן זוגו המסתגל למסגרת חיים חדשה. עליו להכיל את העובדה שהוא עובר תהליך של אובדן אישי, תהליך של פרידה מצד אחד וגם ציפיות ופחדים לעתיד לבוא.

הלוואי וכמו בכל סדנת פרישה שמציגה תוכנית עבודה פיננסית שנתית - היינו יכולים להתוות תוכנית עבודה רגשית שתבטיח את הדרך הטובה הבטוחה והנוחה ביותר. הלוואי.

מה כן אפשר? אפשר להתכונן לקראת זה ברמת השיח, לשתף בחששות ובציפיות של שני הצדדים, לחשוב כיצד ניתן להקל על תקופה זו ומה נחוץ לכל אחד מהצדדים על מנת להרגיש רתום לתהליך וקשוב לצרכי בן זוגו.

זאת עבודה שנוגעת בתוכנו עמוק - על מי אנחנו, האם היינו מה שרצינו או אולי יש חרטה, האם המשמעות שלי תלויה בהגדרה המקצועית שלי ועוד ועוד. הרבה שאלות קיומיות.

יחד עם זאת, אני חייבת לציין שיש גם את אלה שייחלו לרגע הפנסיה וכל יום שקירב אותם לשם הפך אותם למאושרים יותר. הם גילו עולם תכנים חדש ומרתק, גילו סקרנות ואמביציה לפעול, היו קטיביים ולטענתם התחילו "לחיות באמת". אז יש כאלה, וגם כאלה ואני שוב מזכירה שאין נכון או לא נכון - כל אחד על פי דרכו. הכל בסדר.

יעל חביב - מפגשים ברומו של גיל. הרצאות, סדנאות, ייעוץ זוגי ואישי. ניתן ליצור קשר במייל, בפייסבוק  או בטלפון 050-6803313